נזכור ולא נשכח/נסלח?!?!?!?!?!?
שלום לכולם אני מתנצלת מראש על שגיאות הכתיב מהפוסט הקודם וגם מזה.
השוע היה יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המשימה הייתה לאסוף מידע על גרמניה הנאצית ולהעלות לבלוג הקבוצתי. אני אישית קוראת הרבה ורואה הרבה בנושא ולכן נהניתי מהמשימה.
בקבוצה שלנו 6 אנשים שלוש בנים שלוש בנות.בהתחלה ישבנו על שתי מחשבים אבל בסוף על שלוש התחלקנו לקבוצות בהתחלה הייתי עם נועה אבל איך שהוא אחרי כמה דקות נדב ישב לידי ועבדנו ביחד בזמן שנועה ודניאל ביחד ועומרי ורון אל יחד. בשיעור זה בניגוד לשיעורים אחרים אנחנו די הסתדרנו. פתחנו בלוג קבוצתי והתחלנו לחפש חומר, אני אישית חיפשתי חומר שמסופר מנקודות מבט לא צפויות ומעניינות ולא רגילות.
בנוגע לכותרת הייתה לי שיחה מעינת השבוע לגבי זה, וישנו ויקוח
גדול וידוע על זה אם צריח לזכור ולא לשכוח או אולי גם לא לסלוח בכול זאת
זה שש מיליון יהודים
ועוד היו עוד מתים. הכי הרבה היו רוסים 22 מיליון אבל הם מתו במלחמה , בשחרור המחנות וכיבושת השטחים משלטון היטלר.י
בסוף
השיחה לא הצלחתי לקבוע עדיין מה נכון ולפי מה צריך לפעול, אני מאוד רוצה
להגיד שצריך לסלוח אבל אני לא ממש מצליחה כי זה לא מרגיש לי נכון. אז אני
ישמח אם תצליחו לשכנע אותי! אז תודה לאלו שינסו!!!!
אחד הדברים שרציתי להעלות זה ספר אבל ברח לי השם ובערב השם קפץ לי אז סליחה על הבלגן אבל הינה המלצה לספר.
שם הספר הוא " בחזרה אל הבונקר" והמיוחד בו הוא שהוא מסופר מנקודת מבט שונה.
1945. גרמניה קורסת. הצבא הרוסי מתקדם לעבר ברלין. היטלר קורא לבני הנוער לצאת להגן עליו ועל עיר הבירה.
פטר, נער גרמני מתנועת הנוער ההיטלראי, נשמע לקריאה ויוצא להילחם בברלין
המופגזת. מן הקרבות ברחובות הוא בורח אל הבונקר של הפיהרר, ושם הוא נקלע
לאירועים מקפיאי דם.
כעבור שנה פטר חוזר לבונקר של היטלר, הפעם עם עפרה, נערה מארץ ישראל. האם
תיתכן ידידות בין נערה יהודייה ובין נער גרמני אחרי מלחמת העולם השנייה? מה
קרה בבונקר של היטלר בימים האחרונים של המלחמה?
פטר הדליק את הפנס והשניים החלו יורדים במדרגות התלולות לעומק הבונקר המסתורי.
— פטר אני פוחדת, לחשה עפרה, בוא נחזור.
— אל תדאגי, הרגיע אותה הנער הגרמני, אני מכיר כאן כל שביל, כל חדר, כל גומחה. חייתי כאן לפני שנה במשך עשרה ימים.
— מה?! באמת?
— כן. ברחתי לכאן מההפצצות על ברלין. היו כאן המון קצינים ומזכירות, וגם ילדים.
— כאן באמת היה היטלר?
— היה. ראיתי אותו ואפילו שמעתי את הירייה שירה לעצמו בראש. עפרה הצטמררה
וקפאה על מקומה. אך פטר לקח את ידה והוביל אותה במסדרונות הארוכים המפותלים
והמאיימים.
זהו ספר נוסף בסדרת המתח המצליחה של
אורה מורג, והפעם הסופרת מתמקדת בימיו האחרונים של היטלר, במשפטי נירנברג ובחבורת הנוקמים היהודית שיצאה לנקום בנאצים.
לכול הבנים הדואגים זה לא ספר על אהבה "בילתי אפשרית"
לקריאת הפר הראשון לחצו על הקישור למטה
http://www.ybook.co.il/page_8393
יש לי עוד ספרים וסרטים למעוניינים שלחו הודעה ספציפית.
בי לבינתיים וסליחה על האורך